הם יפים, הם מתוקים, והם בלתי אפשריים לאחסון. מפירות יער עדינים שהופכים לעיסה תוך 24 שעות, ועד לאבוקדו שמסרב להבשיל במשך שבוע ואז נרקב תוך חמש דקות – אחסון פירות הוא מדע מדויק.
הטעויות שאנחנו עושים עולות לנו בהמון כסף ובבזבוז מזון מתסכל. רובנו לא יודעים שאסור לאחסן תפוחים ליד בננות, או מה הטריק היחיד שגורם לתותים לשרוד יותר מסוף השבוע.
במדריך הזה נפרק את כל הסודות, הפרו-טיפים וה"האקים" שישמרו על הפירות שלכם טריים, עסיסיים ומוכנים לאכילה – הרבה אחרי שהייתם רגילים לזרוק אותם לפח.
תותים טריים: איך לגרום להם לשרוד יותר מיומיים
בואו נודה באמת: תותים הם הפרי הכי מתסכל. אתם קונים סלסילה אדומה ומושלמת, ו-24 שעות אחר כך אתם מגלים מושבת עובש לבנה
ודוחה שהשתלטה על הכול.
הסיבה היא שתותים רגישים בטירוף לנבגי עובש וללחות. החדשות הטובות: יש "האק" מדעי פשוט שלוקח 2 דקות ומונע את זה.
השיטה המנצחת (עד שבוע ויותר): "אמבטיית החומץ" אל דאגה, הם לא יהיו חמוצים. החומץ (יחס של 1:3) עדין מספיק כדי להרוג את כל נבגי העובש שעל הקליפה, אבל לא מספיק חזק כדי להשפיע על הטעם.
מכינים אמבטיה: מלאו קערה גדולה ב-3 כוסות מים קרים + 1 כוס חומץ לבן פשוט.
משרים: הכניסו את התותים פנימה (עם הגבעול הירוק! אל תתלשו אותו!), וערבבו בעדינות למשך 2-3 דקות. אתם כבר תראו כמה לכלוך יורד מהם.
שוטפים: סננו את התותים ושטפו אותם היטב תחת מים קרים זורמים כדי להסיר כל שארית טעם של חומץ.
מייבשים (השלב הקריטי!): יבשו אותם לחלוטין. פרסו אותם על מגבת נקייה או מגבות נייר, וודאו שהם יבשים לגמרי. לחות = עובש.
ועכשיו האחסון: אחרי שהם יבשים לגמרי, רפדו קופסה אטומה במגבת נייר יבשה. סדרו את התותים בשכבה אחת (לא בצפיפות), סגרו את המכסה והכניסו למקרר. מגבת הנייר תספוג כל לחות עודפת.
פרו-טיפ: אל תתלשו את הגבעול הירוק ("העוקץ") עד שאתם מוכנים לאכול. תלישה מוקדמת פוצעת את התות ופותחת דלת לריקבון. |
ומה לגבי הקפאה?
תותים קפואים מושלמים לשייקים ומאפים (הם יאבדו את המוצקות שלהם בהפשרה, אז אל תבנו עליהם לסלט פירות).
שוטפים ומייבשים: כאן כן שוטפים ומייבשים היטב.
מסירים גבעול: זה הזמן להסיר את הגבעול הירוק. אפשר גם לחתוך אותם לחצאים אם הם גדולים.
מקפיאים על מגש: פזרו אותם בשכבה אחת על תבנית עם נייר אפייה והכניסו למקפיא לשעתיים ("הקפאה מהירה").
מעבירים לשקית: אחרי שקפאו, העבירו את התותים הקפואים לשקית זיפלוק אטומה. ככה הם לא יהפכו לגוש אחד ענק.
התותים יחזיקו מעמד במקפיא עד 6 חודשים.
אבוקדו: מבחירה ועד אחסון נכון
אבוקדו הוא הפרי הכי מתסכל בעולם. הוא קשה כאבן במשך שבוע, ואז יש לו חלון הזדמנויות של חמש דקות שבהן הוא מושלם, לפני שהוא הופך לעיסה חומה.
הסוד הוא להבין שאחסון אבוקדו הוא לא פעולה אחת, אלא ניהול תהליך הבשלה.
שלב 1: האבוקדו קשה כאבן (הבשלה) קניתם אבוקדו קשה? מצוין.
הטעות הקריטית: לשים אותו במקרר. הקור עוצר את ההבשלה לחלוטין והוא יישאר קשה לנצח.
השיטה הנכונה: להשאיר אותו על השיש בטמפרטורת החדר. זה ייקח בין 3 ל-5 ימים.
ה"פרו-טיפ" להאצה: רוצים אותו מוכן לאכילה כבר מחר? שימו אותו בשקית נייר חומה יחד עם בננה או תפוח. הפירות האלה פולטים גז אתילן, והשקית לוכדת אותו ומאיצה את ההבשלה דרמטית.
שלב 2: האבוקדו מושלם (אחסון) האבוקדו הגיע למרקם המושלם (קצת רך בלחיצה) אבל אתם לא מתכננים לאכול אותו היום? עכשיו זה הזמן להכניס אותו למקרר.
הקור יעצור את ההבשלה ויקנה לכם עוד 3-5 ימים של שלמות.
שאלה בוערת: איך שומרים חצי אבוקדו?
חתכתם אבוקדו ואתם צריכים רק חצי? המלחמה שלכם היא נגד חמצון (ההשחמה).
הכלל הכי חשוב: תמיד שמרו את החצי עם הגלעין! הגלעין חוסם פיזית חלק מהבשר ומונע ממנו לפגוש אוויר.
השיטות הקלאסיות (מה עובד ומה לא):
שיטת הלימון (המומלצת): סחטו מעט מיץ לימון או ליים על החלק הירוק החשוף. החומצה תאט את ההשחמה. עטפו בניילון נצמד (כשהניילון נוגע בבשר האבוקדו) והכניסו למקרר.
שיטת שמן הזית: הברישו שכבה דקה של שמן זית על החלק החשוף. השמן יוצר מחסום פיזי מהאוויר. עטפו והכניסו למקרר.
שיטת הבצל: לשים את חצי האבוקדו בקופסה אטומה על מצע של בצל קצוץ. זה עובד (אדי הגופרית מהבצל מונעים חמצון), אבל האבוקדו עלול לספוג קצת טעם של בצל.
שיטת המים (האזהרה המסוכנת): לעולם אל תנסו את ה"האק" של שמירת אבוקדו בקערת מים במקרר. ה-FDA האמריקאי פירסם אזהרה חמורה: חיידקים כמו סלמונלה וליסטריה יכולים לשגשג על הקליפה ולחדור לפרי, והמים עוזרים להם להתרבות. זה פשוט מסוכן.
ה"פרו-טיפ" (למי שאוכל קצת כל יום):טריק "ביצת הדינוזאור": במקום לחתוך את האבוקדו לשניים, חתכו רק "מכסה" קטן מהחלק העליון שלו. הוציאו עם כפית את הכמות שאתם צריכים, החזירו את ה"מכסה", ושימרו את האבוקדו (כמעט שלם) במקרר. ככה רוב הפרי נשאר מוגן בקליפתו. |
ומה לגבי הקפאה?
אם יש לכם אבוקדו שעומד להירקב, אל תזרקו. הדרך הנכונה היא לא להקפיא אותו שלם או בחצאים.
מעכו את בשר האבוקדו למחית (כמו גוואקמולי).
הוסיפו כפית מיץ לימון (למניעת השחמה).
הכניסו לקופסה אטומה או שקית זיפלוק (הוציאו כמה שיותר אוויר).
האבוקדו יחזיק מעמד במקפיא חודשים, והוא מושלם לשייקים, ממרחים או גוואקמולי מהיר.

בננות: איך לעצור את ההשחמה?
בננות הן פצצת אנרגיה צהובה, אבל יש להן טיימר מובנה. קניתם אשכול ירוק-צהוב ומושלם, ו-48 שעות אחרי זה יש לכם נמר מנוקד בכתמים חומים.
הסוד הוא להבין שבננה היא "מפעל אתילן" קטן. אתילן הוא גז ההבשלה הטבעי, ובננות פולטות אותו בכמויות אדירות, במיוחד מהגזע (ה"כתר" שמחבר את כולן).
אחסון בננות הוא לא פעולה אחת, אלא ניהול של הגז הזה.
הטעות הקריטית: לשמור אותן בשקית ניילון אטומה על השיש. אתם פשוט לוכדים את כל הגז בפנים ויוצרים "סאונת הבשלה" שתהרוג אותן תוך יום.
השיטה הנכונה (להאט הבשלה): "חניקת הגזע" רוצים שהבננות יחזיקו מעמד עוד 3-4 ימים?
השיטה הטובה ביותר: קחו ניילון נצמד ועטפו בחוזקה רק את ה"כתר" (הגזע השחור שממנו כל הבננות יוצאות). זה מאט דרמטית את שחרור האתילן.
השיטה למתקדמים: רוצים להאט עוד יותר? הפרידו כל בננה מהאשכול ועטפו את הקצה שלה בניילון נצמד. זה מונע מהן "להדביק" אחת את השנייה בהבשלה.
איפה לאחסן? תמיד על השיש בטמפרטורת החדר, רחוק משמש ישירה.
שאלה בוערת: מתי כן שמים בננה במקרר?
רק כשהיא הגיעה לבשלות המושלמת ואתם רוצים "להקפיא" אותה במצב הזה. כשהבננה צהובה עם נקודות חומות (שיא המתיקות), הכניסו אותה למקרר. אזהרה: הקליפה תהפוך לשחורה ודוחה.
זה נורמלי לחלוטין. הקור עוצר את הבשלת הפרי אבל לא את הזדקנות הקליפה. הבננה בפנים תישאר מושלמת, מתוקה ומוצקה לעוד 3-5 ימים.
שאלה בוערת 2: איך מאיצים הבשלה?
קניתם בננות ירוקות ואתם צריכים אותן אתמול לעוגת בננות? עשו בדיוק את הפעולה ההפוכה: לכדו את האתילן. הכניסו את הבננות לשקית נייר חומה (לא ניילון!) יחד עם תפוח או עגבנייה (שגם הם פולטי אתילן). סגרו את השקית והניחו על השיש. תוך 12-24 שעות הן יהיו רכות ומוכנות.
ומה לגבי הקפאה?
בננות קפואות הן הבסיס המושלם לשייקים ו"גלידת" סורבה.
חובה לקלף: לעולם אל תקפיאו בננה עם הקליפה. היא הופכת לבלתי אפשרית להסרה.
חותכים: קלפו את הבננות הבשלות (כמה שיותר נקודות חומות = יותר מתיקות) וחתכו אותן לפרוסות או חצאים.
מקפיאים על מגש: פזרו אותן בשכבה אחת על תבנית עם נייר אפייה והכניסו למקפיא לשעה ("הקפאה מהירה").
מעבירים לשקית: אחרי שקפאו, העבירו את החתיכות לשקית זיפלוק אטומה. ככה הן לא יהפכו לגוש אחד.
תפוחים: השיטה לשמור עליהם פריכים
תפוחים הם אלופי האחסון, ויכולים להחזיק מעמד חודשים. אבל רובנו עושים טעות אחת קריטית: זורקים אותם לקערת הפירות על השיש. בטמפרטורת החדר, תפוח יאבד את הפריכות שלו ויהפוך לקמחי תוך שבוע.
השיטה הנכונה: בידוד קר תפוחים אוהבים קור ולחות. המקום האידיאלי עבורם הוא מגירת הירקות במקרר.
אבל יש "אבל" ענק: תפוחים הם מפעל קטן לגז אתילן. הגז הזה יגרום לכל החסות, המלפפונים והגזרים במגירה שלכם להירקב במהירות שיא. לכן, חובה לבודד אותם.
אחסנו אותם בשקית ניילון מחוררת או בשקית פלסטיק פתוחה, בתוך מגירת הירקות, הרחק משאר הירקות שלכם.
פרו-טיפ: "האק" המגבת הלחה (לאחסון ארוך) רוצים לשמור תפוחים פריכים כמו ביום הקטיף, גם אחרי חודש-חודשיים? המקרר הוא קר, אבל הוא גם יבש. עטפו כל תפוח בנפרד במגבת נייר לחה קלות, והכניסו אותם לשקית פתוחה במקרר. הלחות המתונה הזו תעשה פלאים ותשמור עליהם עסיסיים ומוצקים. |
שאלה בוערת: איך שומרים תפוח שכבר חתכתי?
חתכתם תפוח לילד והוא השאיר חצי? ההשחמה (חמצון) היא האויב.
הפתרון הקלאסי: טפטפו כמה טיפות מיץ לימון על החלק החתוך.
פתרון בלי טעם לוואי: הכינו קערה עם 2 כוסות מים קרים וחצי כפית מלח. טבלו את פרוסות התפוח בתמיסה ל-2 דקות, סננו (אל תשטפו) ואחסנו בקופסה אטומה.
דובדבנים: איך לשמור על המוצקות שלהם
דובדבנים הם פינוק עונתי יקר, והם רגישים בטירוף. יש להם נטייה להפוך לעיסה רכה או להעלות עובש תוך יום-יומיים.
כללי הברזל לאחסון דובדבנים (עד שבוע): שני דברים הורסים דובדבנים: מים ומעיכה.
כלל 1: לעולם אל תשטפו אותם! דובדבנים רטובים = דובדבנים רקובים. שטפו אותם רק רגע לפני שאתם מכניסים לפה.
כלל 2: השאירו את הגבעול. הגבעול הירוק הוא "הפקק" הטבעי של הפרי. תלישה שלו פוצעת את הדובדבן ופותחת דלת לריקבון.
כלל 3: תנו להם לנשום. אל תשאירו אותם בשקית האטומה מהסופר. העבירו אותם לקערה רחבה או לקופסה פתוחה במקרר, בשכבה אחת אם אפשר, כדי שלא ימעכו אחד את השני. ריפוד הקערה במגבת נייר יבשה יעזור לספוג לחות עודפת.
אחסון על השיש? רק אם אתם מתכננים לאכול אותם באותו היום. אחרת, הם ישר למקרר.
ומה לגבי הקפאה?
דובדבנים קופאים נהדר (המרקם משתנה מעט, אבל הם מושלמים לשייקים, ריבות או עוגות).
שוטפים ומייבשים: עכשיו זה הזמן לשטוף ולייבש אותם היטב.
מגלענים (הפרו-טיפ): זה השלב המעצבן, אבל הוא קריטי. הכי קל להשתמש ב"גלען דובדבנים". אם אין לכם, אפשר להשתמש באטב משרדי פתוח או בקש שתייה קשיח כדי "לדחוף" את הגלעין החוצה.
מקפיאים על מגש: פזרו אותם בשכבה אחת על תבנית עם נייר אפייה והכניסו למקפיא לשעה ("הקפאה מהירה").
מעבירים לשקית: אחרי שקפאו, העבירו אותם לשקית זיפלוק אטומה.
אבטיח: אחסון נכון אחרי שחותכים
אבטיח הוא הפרי הרשמי של הקיץ, אבל הוא גם אתגר אחסון. איך שומרים על הענק הזה טרי אחרי שפותחים אותו?
אם האבטיח שלם: כלל הברזל הוא לא להכניס אותו למקרר. הקור פוגע במרקם שלו והורג חלק מהטעם. אבטיח שלם צריך להישמר בטמפרטורת חדר, במקום קריר ומוצל (כמו מזווה או פינה חשוכה במטבח).
ככה הוא יחזיק מעמד שבוע עד 10 ימים בקלות.
אם האבטיח חתוך (התרחיש הנפוץ): ברגע שהסכין פגעה בו – חובה מקרר.
חצי אבטיח: אל תשאירו אותו חשוף. קחו ניילון נצמד והצמידו אותו ישירות לפני השטח האדומים החשופים. זה יוצר ואקום שמגן עליו מהאוויר במקרר.
קוביות אבטיח: הדרך הטובה ביותר היא לאחסן בקופסה אטומה במקרר.
כמה זמן? אבטיח חתוך יחזיק מעמד 3-4 ימים במקרר לפני שהוא יתחיל לאבד טעם ולהפוך למימי.
פרו-טיפ: לפני שאתם חותכים את האבטיח, שטפו היטב את הקליפה שלו עם סבון ומים. הקליפה יושבת על הרצפה ובמשאיות ואוספת חיידקים (כמו סלמונלה וליסטריה), והסכין שלכם יכולה להעביר אותם ישר לתוך הפרי. |
ומה לגבי הקפאה?
אבטיח קפוא הוא בסיס מדהים לשייקים או ברד קיצי. המרקם שלו ייהרס בהפשרה, אז הוא לא יתאים לאכילה כפרי.
חותכים ומנקים: חתכו את בשר האבטיח לקוביות נקיות, בלי גרעינים ובלי הקליפה.
מקפיאים על מגש: פזרו את הקוביות בשכבה אחת על תבנית עם נייר אפייה והכניסו למקפיא לשעתיים ("הקפאה מהירה").
מעבירים לשקית: אחרי שקפאו, העבירו את הקוביות לשקית זיפלוק אטומה. ככה הן לא יהפכו לגוש אחד.
אפרסקים: איך לאחסן לפי דרגת קושי
אפרסק הוא פרי עדין שדורש טיפול מיוחד. הטעות הנפוצה ביותר היא להכניס אותו ישר למקרר, מה שגורם לו נזק בלתי הפיך.
הטעות הקריטית: אפרסק קשה במקרר אם תכניסו אפרסק קשה (לא בשל) למקרר, הוא אולי יתרכך, אבל הוא יפתח מרקם "קמחי", יבש וחסר טעם. הקור עוצר את תהליך ההבשלה הטבעי שלו.
השיטה הנכונה (לאפרסקים קשים): "הבשלה על השיש" אפרסקים תמיד מבשילים מחוץ למקרר.
הניחו אותם על השיש בטמפרטורת החדר, כשהצד של הגבעול פונה כלפי מטה (זה החלק החזק שלהם, זה מונע מעיכה).
תנו להם לנשום: סדרו אותם בשכבה אחת, לא בערימה.
רוצים להאיץ את התהליך? הכניסו אותם לשקית נייר חומה עם בננה. האתילן הכלוא יגרום להם להבשיל תוך יום-יומיים.
מתי הם מוכנים? כשהם מפיצים ריח מתוק ומרגישים מעט רכים בלחיצה עדינה.
השיטה הנכונה (לאפרסקים בשלים): "עצירה במקרר" ברגע שהאפרסק הגיע לבשלות המושלמת (רך ומריח מעולה), ואתם לא אוכלים אותו מיד – עכשיו זה הזמן להכניס אותו למקרר.
הקור יעצור את ההבשלה ויקנה לכם עוד 3-5 ימים.
פרו-טיפ: אל תשטפו אפרסקים עד שאתם מוכנים לאכול אותם! ה"פלומה" העדינה שעל הקליפה היא שכבת מגן טבעית. שטיפה מוקדמת מסירה אותה ומזמינה ריקבון. |
שאלה בוערת: איך שומרים אפרסק חתוך?
חתכתם אפרסק והוא התחיל להשחיר? בדיוק כמו תפוח, הוא מתחמצן. טפטפו עליו מעט מיץ לימון, והוא יישאר בהיר ורענן בקופסה אטומה במקרר למשך יום.
ומה לגבי הקפאה?
אפרסקים קופאים נהדר. הדרך המקצועית היא לחלוט אותם קודם כדי להסיר בקלות את הקליפה.
חולטים: חורצים X קטן בתחתית כל אפרסק. זורקים למים רותחים ל-60 שניות, ומייד מעבירים לאמבטיית מי קרח. הקליפה תתקלף בקלות.
חותכים: מסירים את הגלעין וחותכים לפלחים.
(אופציונלי) לימון: זרקו על הפלחים מעט מיץ לימון למניעת השחמה.
מקפיאים על מגש: פזרו בשכבה אחת על תבנית עם נייר אפייה והקפיאו.
מעבירים לשקית: כשהפלחים קפואים, העבירו לשקית זיפלוק אטומה.
רימונים: מאחסנים שלמים או מפורקים?
רימונים הם פרי מדהים שיכול להחזיק מעמד המון זמן, אם יודעים איך להתייחס אליו.
אחסון רימון שלם: זו הדרך הקלה ביותר.
על השיש: במקום קריר ומוצל (לא בשמש ישירה), רימון שלם יחזיק מעמד כשבוע-שבועיים.
במקרר: רוצים שיחזיק יותר? הכניסו את הרימון השלם למקרר (אפשר בשקית פתוחה). הוא ישרוד שם חודש ואפילו חודשיים.
אחסון גרגרי רימון (הדרך הנפוצה): רובנו מפרקים את הרימון ואז מאחסנים את הגרגרים.
במקרר: בקופסה אטומה, הגרגרים יישארו טריים ומוכנים לסלט עד 5 ימים.
במקפיא: זו הדרך הטובה ביותר לטווח ארוך. הגרגרים קופאים מושלם.
פרקו את הרימון (ראו פרו-טיפ למטה).
שטפו וייבשו היטב את הגרגרים.
מקפיאים על מגש: פזרו אותם בשכבה אחת על תבנית עם נייר אפייה והכניסו למקפיא לשעה-שעתיים.
מעבירים לשקית: אחרי שקפאו, העבירו את הגרגרים הקפואים לשקית זיפלוק אטומה. ככה הם לא יהפכו לגוש אחד. הם יחזיקו מעמד עד שנה ומושלמים לזריקה ישר לשייק, ליוגורט או לסלט.
פרו-טיפ: איך מפרקים רימון בלי לטבוח במטבח?
בואו נודה בזה, לאחסן גרגירים זה קל. לפרק את הרימון זה הסיוט. הנה שתי השיטות המנצחות:
שיטה 1: "הכף" (המהירה)
חותכים "כתר" מסביב לחלק העליון של הרימון ומסירים אותו.
חותכים פסים לא עמוקים בקליפה מלמעלה למטה, לפי ה"פלחים" הלבנים שאתם רואים.
שוברים את הרימון לפלחים מעל קערה גדולה.
מחזיקים פלח מעל הקערה (כשהגרגירים כלפי מטה) ודופקים בחוזקה על הקליפה עם כף עץ. הגרגרים פשוט ייפלו פנימה.
שיטה 2: "המים" (הנקייה)
חותכים את הרימון לרבעים.
ממלאים קערה גדולה במים.
מתחת למים, מתחילים לפרק את הרבעים ולשחרר את הגרגרים.
הקסם: הגרגרים הכבדים ישקעו לתחתית, וכל הציפות הלבנות והמרירות יצופו למעלה. פשוט שופכים את המים עם הציפות, ומסננים את הגרגרים המושלמים.

מנגו: איך יודעים מתי הוא מוכן לאכילה (ואיך מאחסנים)
מנגו, כמו אבוקדו, הוא פרי שצריך לנהל את ההבשלה שלו.
שלב 1: איך בודקים אם המנגו מוכן? אל תסתכלו על הצבע! (יש זנים שנשארים ירוקים גם כשהם בשלים). הדרך הנכונה היא:
מישוש: לחצו בעדינות ליד הגבעול. הוא צריך להיות מעט רך (כמו אבוקדו מוכן), לא קשה כאבן ולא עיסתי.
ריח: הריחו את אזור הגבעול. צריך להיות לו ריח מתוק וטרופי חזק. אם אין לו ריח, הוא לא מוכן.
שלב 2: ניהול ההבשלה
אם המנגו קשה (לא בשל): אסור להכניס למקרר! הקור יעצור את ההבשלה ויהרוס את המרקם. השאירו אותו על השיש בטמפרטורת החדר.
רוצים להאיץ הבשלה? הכניסו אותו לשקית נייר חומה עם בננה. האתילן הכלוא יגרום לו להבשיל תוך יום-יומיים.
אם המנגו בשל ומושלם: עכשיו הכניסו אותו למקרר. הקור יעצור את ההבשלה ויקנה לכם עוד 3-5 ימים.
שאלה בוערת: איך חותכים מנגו?
בתוך המנגו יש גלעין ענק, שטוח ורחב. הדרך הקלה ביותר היא שיטת ה"קיפוד":
העמידו את המנגו על קרש חיתוך (כשהצד הצר פונה אליכם).
חתכו שתי "לחיים" משני צידי הגלעין הרחב.
קחו כל "לחי" (עם הקליפה) וחתכו פסי שתי וערב בבשר הצהוב, בלי לחתוך את הקליפה.
עכשיו, לחצו מאחור על מרכז הקליפה. ה"לחי" תתהפך החוצה, וקוביות המנגו יזדקרו כמו קיפוד. פשוט חתכו אותן החוצה עם סכין.
ומה עם הקפאה או מנגו חתוך?
מנגו חתוך: שומרים בקופסה אטומה במקרר. בניגוד לתפוח, הוא לא משחיר מהר, אבל כדאי לטפטף מעט מיץ לימון. יחזיק 2-3 ימים.
הקפאה: מנגו קופא מושלם!
חותכים: קולפים וחותכים את המנגו לקוביות (בשיטת ה"קיפוד").
מקפיאים על מגש: פזרו בשכבה אחת על תבנית עם נייר אפייה והקפיאו.
מעבירים לשקית: כשהקוביות קפואות, העבירו לשקית זיפלוק. מושלם לשייקים.
אז מה למדנו? המקרר הוא לא "בית קברות" לפירות
אחסון פירות הוא לא עניין של מזל, אלא של אסטרטגיה.
ההבדל בין פרי שהולך לפח לבין פרי שהופך לנשנוש מושלם הוא בסך הכול תשומת לב לפרטים הקטנים: לדעת מי זקוק ליובש מוחלט (תותים), מי חייב לנשום (דובדבנים) ומי אסור לקרר עד שהוא בשל (אבוקדו, אפרסק ומנגו).
אימוץ של אפילו שניים או שלושה מהטיפים במדריך הזה לא רק יחסוך לכם כסף בקניות הבאות, אלא יבטיח שתמיד יהיה לכם פרי זמין, טעים ומוכן לאכילה בהישג יד.
אהבתם את המדריך? יש לכם טיפ מנצח משלכם שלא הזכרנו? כתבו לי בתגובות ושמרו את הפוסט הזה במועדפים לפעם הבאה שתחזרו מהירקן עמוסים בכל טוב









