רבים מאתנו שמעו כנראה על פינגר ליים, פרי ההדר החמוץ להפליא שמתפוצץ בפה כמו קוויאר. פינגר ליים, שמקורו באוסטרליה, נקרא כך על שם צורתו המוארכת והדקיקה שמזכירה אצבעות באורך של 5-10 ס"מ. אבל מה שקורה בפנים הוא מה שמבדיל את הפרי הזה מכל הפירות האחרים.
לאחר שתפתחו את לימון הקוויאר, הקסם יתגלה – פנינים קטנטנות שמזכירות קוויאר. הפנינים העסיסיות הללו מתפקעות בטעמי הדר חמוצים במיוחד בכל נגיסה, מה שיוצר חוויית טעם שקשה לשכוח.
טועמים היסטוריה
הרבה לפני שפינגר ליים הפך למרכיב טרנדי במסעדות עילית, הוא היה מזון בסיסי ותרופה עבור האבוריג'ינים באוסטרליה. מקור הפרי האקזוטי, שמוכר בקרב הילידים כ"גולאלונג" או "גרגרי יער" הוא ביערות הגשם של מזרח אוסטרליה, שם היה חלק מהתזונה המקומית במשך אלפי שנים.
רק בשנות השבעים של המאה ה-20, החל הפינגר ליים לתפוס את תשומת ליבו של שאר העולם. שפים וחובבי אוכל מושבעים הביעו בו עניין רב והחלו לבדוק את הפוטנציאל של פרי ההדר הייחודי.
כיום, פינגר ליים גדל לא רק באוסטרליה, אלא גם בקליפורניה, מזרח אסיה, ישראל ועוד אזורים עם אקלים דומה. כל אזור מביא עמו שיטות גידול שונות, מה שתורם למגוון הזנים הזמין.
פינגר ליים הפך לרכיב יוקרה במסעדות עילית ורכש קהל נאמן שחוגג את הפרי באירועים ופסטיבלים המוקדשים רק לו. באירופה הוא נחשב למותרות אקזוטית ומככב במנות רבות של מסעדות מישלן נחשבות בפריז ובלונדון.
קשת של זנים
בעוד רוב האנשים מדמיינים פינגר ליים כירוק, הוא מגיע למעשה בשלל צבעים. הקליפה החיצונים יכולה להיות ירוקה, צהובה, אדומה או אפילו שחורה, תלוי בזן אותו אתם רוכשים.
אותן פנינים נחשקות בתוך הפרי, יכולות להיות שקופות, ורודות בהירות, צהובות, ירוקות וגם בצבע אדום עמוק. כל זן מחזיק ניואנסים שונים במקצת בפרופיל הטעמים שלו, אך כולם חולקים את החמיצות העזה האופיינית.
בין הזנים הפופולריים:
אמרלד: קליפה ירוקה עם פנינים ירוקות בהירות
קרימזון: קליפה אדומה עם פנינים ורודות
בלאש: קליפה ורודה עם פנינים ורודות.
איך לבחור פינגר ליים
אמנם הפופולריות של פינגר ליים עולה בקצב מסחרר בשנים האחרונות, אך הוא עדיין נחשב לפרי קשה לאיתור. ניתן למצוא אותו פעמים רבות בשוקי איכרים שונים או בחנויות מתמחות ותג המחיר לרוב גבוה בהתאם.
קחו בחשבון שפינגר ליים הוא פרי עונתי שיאו מגיע בדרך כלל בקיץ המאוחר והוא זמין לרוב עד תחילת הסתיו והחורך
כשאתם ניגשים לבחור פינגר ליים, חפשו אחר פרי שמרגיש כבד יחסית לגודלו – מה שמצביע לרוב על עסיסיות. הקליפה צריכה להיות חלקה ומוצקה, ללא נקודות רכות או פגמים.
הצבע עצמו יכול להיות סמן טריקי מעט לרמת הבשלות של הפינגר ליים בעקבות הזנים הרבים. עם זאת, אם אתם קונים פינגר ליים ירוק, גוון צהבהב מעט יצביע לרוב על בשלות שיא. אל תירתעו גם מכמה כתמים חומים על הקליפה – הנמשים הללו הם טבעיים ולא משפירים על איכות הפרי.
איך לאחסן פינגר ליים
בכדי לשמור על הפינגר ליים יקר הערך שלכם, אחסנו אותו במקרר. הניחו את הפינגר ליים בשקית ניילון או קופסה עם מגבת נייר לספיגת עודפי לחות. באחסון נכון, פינגר ליים יכול להחזיק מעמד טרי עד לשבועיים ימים.
אם אתם ברי מזל מספיק בכדי להחזיק בכמות גדולה של פינגר ליים בבית, תוכלו גם להקפיא את הפנינים. פשוט חתכו את הליים לחצי והוציאו את הפנינים אל תבנית עם נייר אפייה. הקפיאו את הפנינים והעבירו לשקית או קופסה מתאימים לשימוש במקפיא למספר חודשים.
מה עושים עם פינגר ליים
יש אין ספור שימושים בבישול לפינגר ליים. המראה דמוי הקוויאר הופך אותם לאופציה מועדפת לשילוב בשלל מנות מהים והטעם ההדרים הקלאסי משתלב היטב גם בקוקטיילים, במיוחד בג'ין וטוניק או מרטיני וודקה.
גם קינוחים למיניהם יכולים להשתדרג פלאים בזכות הפינגר ליים. משילוב בפבלובה ועד לטארט לימון, החמיצות העזה מחמיאה לקינוחים ומנות מתוקות ומעניקה שכבות על שכבות של טעמים. באוסטרליה נהוג גם להכין מפינגר ליים מגוון של ריבות, רטבים ואפילו ממרחים.
אצל האבוריג'ינים נהוג לרסק את פניני הפינגר ליים עם מים ועשבי תיבול ולשלב עם בשר ודגים ובמטבח האוסטרלי המודרני רבים משלבים את הפרי בגרסה המקומית של טארט לימון ובשלל ריבות, רטבים וממרחים.
שפים בספרד למשל החלו לשלב את הפרי במנות טאפאס שונות, בעוד ביפן הוא הפך לתחליף פופולרי לטוביקו ובמזרח אסיה כתוספת פופולרית לקארי על בסיס דגים. בקליפורניה, שם הפרי גדל בצורה נרחבת, הוא מצא דרכו למנות פופולריות כמו סביצ'ה.
יתרונות תזונתיים
בעוד פינגר ליים מוערך בזכות המרקם והטעם יוצאי הדופן, הוא גם נחשב לעתיר בערכים תזונתיים מועילים לבריאות. כמו פירות הדר אחרים, הוא נחשב למקור מצוין לוויטמין C, תורם לתפקוד המערכת החיסונית ומסייע בספיגת ברזל ממקורות צמחיים.
מה שמייחד את הפינגר ליים הוא תכולת נוגדי החמצון המרשימה בו. הוא מכיל כמות גבוהה של פלבנואידים, במיוחד סוג הנקרא אנתוציאנינים בזנים הוורודים והאדומים של הפרי. רכיבים אלו נקשרו לשלל יתרונות בריאותיים, כולל הקלה על דלקות ושיפור תפקוד הלב.
פינגר ליים מכיל גם כמות נאה של אשלגן, שהכרחי לשמירה על רמות לחץ הדם. הוא גם דל בקלוריות ומכיל סיבים תזונתיים, מה שהופך אותו לתוספת מצוינת לתפריט בריא ומאוזן.
פינגר ליים גם מכיל ריכוז גבוה יותר של חומצה ציטרית, שמעניקה לו את הטעם החמוץ הייחודי. על פי מחקרים, הריכוז הגבוה של החומצה יכול לסייע גם במניעה של אבנים בכליות אצל חלק מן האנשים.
אז אם אתם נתקלים בפינגר ליים בסיור הבא שלכם בשוק האיכרים האהוב עליכם, אל תהססו לרכוש ולהתנסות בו בשלל מנות להוספת חמיצות בועטת במיוחד שיכולה לשדרג כל מנה ולהעניק לה טעמים חדשים ומסעירים. מי יודע, אולי תגלו את הפרי האהוב הבא עליכם.
