כן, זה ורוד, זה פריך, זה מתוק מאוד וזה אמיתי לגמרי – קרמוגית במבה אדומה נוחת על המדפים ומעורר תהיות האם ומתי הגענו לציר הזמן האפל ביותר.
בשנים האחרונות ישנה פריחה ברורה של ז’אנר החטיפים בקטגורית “חטיפים בטעם חטיפים”. אם זה בייגלה בטעם ביסלי, פופקורן בטעם במבה או קרמוגית בטעם בייגלה, נדמה כי מדף החטיפים בסופר השכונתי שלכם הופך מרגע לרגע לשאפל מבולבל ורנדומלי של טעמים מכל הסוגים.
קראו עוד: חדש – במבה אינסייד אאוט
כשההיסטוריונים ינסו לסכם את אבולוציית החטיפים הזו בראי התקופה, סביר שישייכו זאת בין השאר להתפתחות הטכנולוגית שהפכה את כולנו לקצרי קשב המדפדפים במהירות מחטיף לחטיף ומחפשים את הריגוש הבא.
אולי ישייכו את המגמה גם למגפת הקורונה שעימתה את כולנו עם ארעיות החיים וחידדה מחד את הרצון לאכול ולשתות כי מחר נמות ומאידך את הכמיהה לישן, למוכר ולטוב בעת משבר.
עוד טעימה: הוא חוזר – פופקורן בטעם במבה שוב על המדף
ואולי זהו בכלל הקפיטליזם השבע שהמציא כבר הכל, מתקשה לחדש ובמצוקתו פשוט מערבב ומערבב בתקווה למצוא את הלהיט הבא.
בדיוק לנישות האלו נכנס בקלילות ז’אנר ה”חטיפים בטעם חטיפים”, השילוב בין המוכר והטוב לחידוש מפתיע שאנחנו פשוט חייבים לנסות, כי מי יודע מה יהיה מחר ותחושת סיפוק רגעי שמתחלפת במהרה בתהייה, למה עשינו את זה לעצמנו.
קרמוגית במבה אדומה – איך היה?
את החטיף החדש מבית אסם, קרמוגית במילוי קרם במבה אדומה, אפשר למקם בתת הז’אנר “WTF”, או בלשון מעודנת יותר קטגורית “רגע, מה?”, על שם התגובה הראשונית למשמע על קיומו.
חלקנו נמשיך בחיינו כרגיל מבלי לטעום את השיקוץ, אך אצל אחרים, אותו קהל יעד של הקטגוריה, יחל תהליך פסיכולוגי שיעביר אותנו במהירות מאותו “רגע, מה” נרתע ל”טוב, זה נשמע נוראי, אני חייב לנסות את זה, קחו את הכסף שלי עכשיו”.
לתוך המשוואה המורכבת הזו מצטרף עוד משתנה. הבמבה האדומה, או במבה מתוקה בשמה הרשמי שפחות תפס, הייתה תמיד האח החורג, המוזר והפחות פופולרי שמוסתר בעליית הגג.
עוד טעימה: חדש מאסם – קרמוגית מיני’ס
נראה שהיא תמיד שם, מסתתרת ונחבאת אל הכלים במדפי הסופר, ממתינה בסבלנות לטיפוסים המוזרים האלה שאוהבים אותה למרות הכל. הם ניגשים אליה בחשש, מביטים לצדדים לוודא שאף אחד לא יקלוט, חוטפים שקית, משפילים מבטם בחשש וצועדים לעבר הקופה.
חיוך קטן יעלה על פניהם בידיעה שבבית יוכלו לממש את הגילטי פלז’ר הקטן שלהם, בלי שאף אחד ישפוט אותם.
אותם טיפוסים עלולים לחוות אכזבה קלה במפגש עם קרמוגית במבה אדומה. כשחוצים לראשונה את העוגייה הפריכה והמוכרת מתגלה שכבת קרם ורודה על גבול הזרחנית שמעוררת תקוות לשחזור הטעם המוכר (גם הקרם, כמו החטיף, מקבל את צבעו העז מרכז סלק).
במבחן הטעם לעומת זאת, קרמוגית במבה אדומה לא מצליחה להלהיב. הקרם עצמו מתוק, אולי מתוק מדי והולך לאיבוד בשילוב עם העוגייה. ייתכן שכשמנתקים את הבמבה האדומה מהמרקם איתה היא מזוהה, זה פשוט לא עובד.
אם מתעלמים לרגע מהמיתוג ומתייחסים לקרמוגית במילוי קרם במבה אדומה כקרמוגית במילוי קרם “ורוד מתוק כזה, אני לא בטוח איזה טעם זה, תות? זה ורוד זה חייב להיות תות”, אזי מדובר על עוגייה חביבה למדי שתהיה פופולרית במיוחד אצל ילדים. לא המהדורה המבריקה ביותר שאסם השיקו במותג קרמוגית אך גם לא הנוראית ביותר.
אם אתם מחסידי הבמבה האדומה, עדיף להמשיך להיכנס לסופר, להביט לצדדים במבט מבויש ולאסוף עוד שקית של החטיף המקורי. בעצם אתם יודעים מה? לא משנה, זה נשמע נורא, אתם חייבים לנסות את זה.
קרמוגית במבה אדומה – מחיר: 9.90-12.90 ש”ח, להשיג ברשתות השיווק.
