הדבר הכי מפחיד במוזיאון הוא לא המומיה, אלא השקט. אותה דממה רועמת של אולמות ממוזגים, שבה כל שיעול נשמע כמו חילול הקודש וכל צעד מהדהד כמו הודאה באשמה. אנחנו הולכים על קצות האצבעות, מדברים בלחש, ובוהים בכדי חרס מאחורי זכוכית כאילו מבט חזק מדי עלול לסדוק אותם. המוזיאון הוא המקום שבו ההיסטוריה באה למות בשקט.
אלא שבסוף אוגוסט הקרוב, למשך שני לילות בלבד, מישהו הולך להדליק את האור ולשבור כוס. פסטיבל "תוצרת הארץ 2" חוזר למוזיאון ארצות המקרא בירושלים (26-27.8), והוא מביא איתו יותר מ-12 מזקקות בוטיק, בר קוקטיילים, אוכל, מוזיקה חיה ודיג'ייז. הכניסה למתחם כוללת חמש טעימות אלכוהול, וזה מצטרף לשורת פסטיבלי האלכוהול של הקיץ הזה.
האירוע הזה הוא לא עוד יריד אוכל ושתייה שהתמקם במקרה בחצר יפה. הזווית כאן היא החיכוך המכוון בין העבר להווה. זו ההזדמנות הנדירה ללגום ג'ין מקומי שנרקח אתמול, בזמן שאתם עומדים מטר מכלי קיבול ששימש למשתאות לפני אלפי שנים. הפסטיבל לא מתארח במוזיאון, הוא מתווכח איתו, רוקד איתו, ובסוף גם שותה איתו.
פסטיבל תוצרת הארץ 2 נערך ב-26 וב-27 באוגוסט 2026 במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. הכרטיס כולל חמש טעימות מתוך יותר מ-12 מזקקות בוטיק ישראליות, כוס ממותגת, כניסה לגלריות המוזיאון וסיור מודרך על תרבות המשתה בעת העתיקה. האירוע מיועד לבני 18 ומעלה.
מה שותים: בין שיכר קדום לקוקטייל עכשווי
ריח האלכוהול החד והנקי שמחליף את אבק ההיסטוריה, וקולות של ערבוב שייקרים במקום לחישות אקדמיות.
מפגש עם המזקקות
יש משהו מחייב במפגש פנים אל פנים עם האדם שזיקק לכם את המשקה. פתאום אי אפשר סתם לשתות וזהו; צריך להנהן בהבנה, לשאול שאלה על "תהליך הזיקוק", ולנסות להיראות כאילו אתם מבחינים בין "תווים של ערער" לבין "סתם טעם של ג'ין". הכרטיס כולל כרטיסייה לחמש טעימות מתוך יותר מ-12 מזקקות בוטיק ישראליות. הזדמנות נדירה להרגיש כמו שופטים בתחרות יין, רק בלי הידע, הסמכות או היורקן.
בר קוקטיילים "Made in Israel"
לצד הדוכנים יוקם בר ייעודי שכל מטרתו היא לקחת את התזקיקים המקומיים ולהפוך אותם למשהו מורכב יותר, עם סירופ. הקוקטיילים נרקחו במיוחד לאירוע, בהשראת המזקקות המשתתפות ועל בסיס חומרי גלם מקומיים. זה המקום שבו תזקיק שעבר מסע של חודשים פוגש סירופ סוכר שנקנה אתמול.
המזקקות: טעם הארץ, בבקבוק
ניחוח של תסיסה, זמזום של שיחות ערות, וההבנה שבכל כוס מסתתר סיפור שלם על אדמה, אקלים, ובן אדם אחד שהחליט לזקק את כל זה.
סינגל בארי
המושג "מקומי" נשחק עד דק, ובדרך כלל מתאר משהו שנארז באזור התעשייה בחולון. כאן המקומיות מתחילה בשדה. זו הפעם הראשונה שבה שעורה שגודלה כולה בישראל, בשדות של קיבוץ בארי, הופכת לבסיס לוויסקי ובירה. השעורה נשלחת להלתתה בגרמניה וחוזרת ארצה כדי להפוך לבירת לאגר קלילה ופריכה, או לוויסקי צעיר שמיושן בחביות אקס-ברבן, STR ושרי. השעורה הזאת ראתה יותר עולם מכם הקיץ.
מזקקת ערבה
כל מי שחי בערבה יודע שתמר הוא לא סתם פרי, הוא צורת חיים. המזקקה המשפחתית הזו ממושב צופר לוקחת את תמרי המג'הול המקומיים והופכת אותם לבסיס ל-100% מהמוצרים שלה. התוצאה היא או-דה-ווי ("מי חיים") נקי עם ארומה פרחונית, ערק מקומי על בסיס תזקיק תמרים, ג'ין מדברי שמשלב צמחי תבלין מהערבה, ולפי המזקקה גם ברנדי תמרים ראשון מסוגו בעולם. במקום שבו מים הם מותרות, הם החליטו לייצר אלכוהול.
מזקקת תבלין
יש שני סוגים של שותי ג'ין: אלה שרוצים טעם מוכר של ערער ולימון, ואלה שרוצים להרגיש משהו. הג'ין החריף של מזקקת הבוטיק הזו מצור הדסה מיועד לסוג השני. הוא משלב תבלינים מתוקים עם פלפל חלפיניו וקינמון, ומגיע בבקבוק קרמיקה בעבודת יד מחברון. לצדו עומדים ג'ין פרחוני כמחווה להרי יהודה, ולונדון דריי קלאסי. בדיוק למי שחשב שלטוניק חסר קצת איום.
מזקקת מלכה
רוב המזקקות מתחילות מדגנים. מזקקת מלכה מתחילה מבירה. היא לוקחת את ה"מלכה בהירה" האהובה ומזקקת אותה ל"בירשנאפס", תזקיק דגנים עשיר. משם הדרך פתוחה: חלקו הופך לג'ין עטור מדליות זהב שמוסיפים לו מלפפון בלאדי ויסמין, וחלקו מיושן בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי והופך למשקה ענברי עם טעמי וניל והדרים. הם מייצרים בירה, ואז, במקום למכור אותה, מחליטים שזה רק חומר גלם. גם מזקקות ישראליות אחרות הלכו לכיוון הזה בשנים האחרונות.
יקב הרא"ה
לא כולם מחפשים זיקוק פרוע. לפעמים כל מה שצריך זה יין טוב שנעשה בתשומת לב. יקב הבוטיק המשפחתי מכפר הרואה מביא איתו את האופי האישי והחם של יקבים קטנים. בפסטיבל הם יציעו שני יינות אדומים (פטי ורדו-פטיט סירה ומרסלאן-פטיט סירה), רוזה, ויין לבן מזן שנין בלאן. הפינה השקטה של הפסטיבל, למי שהחליט שהכבד שלו עבר מספיק לערב אחד.
דוכן משקאות בפסטיבל "תוצרת הארץ 2" במוזיאון ארצות המקרא | צילום: יעל אילן
מה עושים כשלא שותים: בין חרס לקולינריה
האוויר מתמלא בריח של אוכל מטוגן שמתערבב עם ניחוח של דשא קצוץ, ופתאום הצורך בפחמימה הופך דחוף יותר מכל תובנה היסטורית.
קולינריה ישראלית בועטת
בכל פסטיבל אלכוהול, דוכן האוכל הוא לא אטרקציה, הוא שירות חיוני. כאן מדובר בדוכן אוכל עכשווי שמבוסס על חומרי גלם מקומיים, עם "טוויסט עדכני". במילים אחרות: מה שישאיר אתכם על הרגליים ויספוג את הטעימה החמישית שהייתה רעיון מצוין לפני עשר דקות.
סיור בגלריות: תרבות המשתה
הכרטיס כולל גם כניסה למוזיאון וסיורים על תרבות השיכר והמשתאות בעת העתיקה. זו החוויה הסוריאליסטית של להביט בכלי אבן עתיקים ששימשו לנסך יין, ולתהות אם גם להם היה ויכוח על מי הנהג התורן. הסיור הזה הופך את השתייה שלכם מסתם בילוי למחקר אנתרופולוגי בגוף ראשון. זה גם לא המפגש הראשון בין אוכל למוזיאון בישראל, אבל הוא בהחלט הרטוב שבהם.
האווירה: בין ג'אז לחפירות ארכיאולוגיות
רעש של שיחה ערה, צלילי קונטרבס שמתערבבים בצחוק, והבנה איטית שהמקום הזה מרגיש חי יותר ממה שהוא הרגיש אי פעם באור יום.
מוזיקה חיה ותקלוטים
לכל ערב פסקול משלו. ביום רביעי שירן סעיד תופיע עם טריו אקוסטי, ואחריה יתקלט DJ ELISH. בחמישי הבמה עוברת להרכב הג'אז הירושלמי CODA, עם DJ DANA SITON שימשיך את הערב. זו ההזדמנות להישען אחורה בפינת צ'יל, או לעמוד במרכז ולנוע קלות כאילו אתם מבינים בג'אז.
דוכני אומנות ופינות ישיבה
בין טעימה לסיור צריך גם לנשום. הפסטיבל מציע דוכני אומנות מקומית בעבודת יד, וחשוב מכך: פינות ישיבה תחת כיפת השמיים. אלה המקומות שבהם מתנהלות השיחות החשובות באמת, למשל "איפה השירותים?" או "נשארה לך עוד טעימה בכרטיס?".
מה כדאי לדעת לפני שמגיעים
הכרטיס כולל כניסה למוזיאון וסיורים, אז כדאי להגיע מוקדם יחסית כדי לנצל גם את החלק הזה, להימנע מהעומס בכניסה ולתפוס חניה נוחה באזור שדרת המוזיאונים. ואם אתם כבר בעיר, ירושלים מארחת השנה עוד לא מעט אירועי אוכל.
שאלות נפוצות
איך קונים כרטיסים לפסטיבל ומה המחיר?
הכרטיסים נמכרים מראש דרך אתר האינטרנט של מוזיאון ארצות המקרא. המחיר נע בין 95 ל-150 שקלים, עם הנחות למכירה מוקדמת, מנויי המוזיאון, סטודנטים, גמלאים וחברי מועדון 'ירושלמי'. מומלץ לשריין מקום מראש כי מספר המקומות מוגבל.
האם הפסטיבל מתאים לילדים?
לא, האירוע מיועד לבני 18 ומעלה בלבד. מדובר בפסטיבל ערב שמרכזו הוא טעימות אלכוהול ובר קוקטיילים.
האם יש חניה באזור מוזיאון ארצות המקרא?
כן, באזור שדרת המוזיאונים בגבעת רם יש חניון של המוזיאון וחניה ציבורית נוספת. עם זאת, בערבי אירועים האזור עשוי להיות עמוס, ולכן מומלץ להקדים.
מה כולל כרטיס הכניסה?
הכרטיס כולל כניסה למתחם הפסטיבל ולגלריות המוזיאון, כרטיסייה של 5 טעימות אלכוהול, כוס ממותגת והשתתפות בסיורים המודרכים על תרבות המשתה בעולם העתיק.
בסוף הערב, כשהמוזיקה דועכת והאורות נדלקים, אתם יוצאים חזרה אל השקט של ירושלים. אבל משהו השתנה. המוזיאון כבר לא מרגיש כמו מחסן של עתיקות. הוא מרגיש כמו בית. בית שהרגע הייתה בו מסיבה ממש טובה.
תגובות
עוד אין תגובות. יש לכם מה להוסיף? אנחנו קוראים הכל.
תגובות
עוד אין תגובות. יש לכם מה להוסיף? אנחנו קוראים הכל.