אחסון ירקות נכון במקרר ובמזווה: המדריך המלא לשמירה על טריות

קניתם ירקות טריים ורעננים, ויומיים אחרי פתחתם את המגירה וגיליתם… בית קברות. אנחנו מכירים את זה. התסכול הזה של לזרוק לפח חסה רירית, גזר שהפך לגומי, או צרור כוסברה שהתאבד.

האמת היא שאין "שיטה אחת" לאחסון ירקות. הסוד הגדול הוא שכל ירק הוא דיווה עם דרישות משלו: הדרך שבה מאחסנים תפוח אדמה היא בדיוק הדרך להרוג בזיליקום.

במקום להשלים עם בזבוז המזון (והכסף), החלטנו ליצור את המדריך האולטימטיבי. זהו סוף עידן הירקות העצובים.

אספנו כאן את כל ה"האקים" המקצועיים, הפרו-טיפים, והטריקים המדעיים (אבל הפשוטים בטירוף) שיגרמו לכל ירק במקרר שלכם להחזיק מעמד הרבה, הרבה יותר זמן.

אחסון עשבי תיבול רכים (פטרוזיליה, כוסברה, שמיר)

פטרוזיליה, כוסברה ושמיר הם הלב של המטבח הים-תיכוני, אבל יש להם נטייה מעצבנת להפוך לעיסה דביקה וצהובה יומיים אחרי שקניתם אותם.

הסוד הוא פשוט: צריך להתייחס אליהם בדיוק כמו לזר פרחים טרי. כן, ברצינות. מדובר בצמחים עדינים שצריכים לשתות.

שיטת ה"זר בצנצנת" (השיטה המנצחת)

זו הדרך הטובה ביותר להאריך להם את החיים, והיא תיתן לכם עד שבועיים, ולפעמים אפילו שלושה של טריות. זהו תהליך פשוט של 6 שלבים:

1. פרו-טיפ ראשון (והכי חשוב): אל תשטפו אותם! אנחנו רוצים לאחסן אותם יבשים (שטיפה = ריקבון). שטפו אותם רק רגע לפני השימוש.

2. קצצו גבעולים: קחו מספריים וחתכו כ-2 ס"מ מקצה הגבעולים של הצרור, בדיוק כמו בזר פרחים.

3. לתוך המים: שימו את הצרור בצנצנת או כוס עם כ-2-3 ס"מ של מים קרים (מספיק כדי לכסות את הקצוות החתוכים).

4. כסו בסטייל: קחו שקית ניילון דקה (כמו שקית סנדוויץ') וכסו את העלים בצורה רופפת. אל תאטמו! הכיסוי הרופף הזה יוצר "מיני-חממה" ששומרת על לחות, אבל עדיין מאפשר זרימת אוויר.

5. למקרר: הכניסו את כל הקונסטרוקציה למקרר (המדף האמצעי עדיף על מגירת הירקות).

6. תחזוקה: החליפו את המים בצנצנת כל יומיים-שלושה.

שיטת "מגבת הנייר" (למי שאין מקום)

אין לכם מקום לצנצנת עומדת? יש אופציה טובה ונוספת שמחזיקה עד שבועיים: הרטיבו קלות מגבת נייר (היא צריכה להיות לחה, לא ספוגה).

פרסו את העשבים (הלא שטופים) על המגבת בשכבה אחת, גלגלו אותם בעדינות, והכניסו את הגליל לשקית ניילון או קופסה אטומה, עם פתח קטן לאוויר (מאותה סיבה – אתילן!).

שאלה בוערת: איך מצילים עשבי תיבול שכבר נבלו?

אל תזרקו אותם! כל עוד הם לא רקובים (ריריים), אפשר להחזיר אותם לחיים תוך 15 דקות ב"אמבטיית קרח". קחו קערה גדולה, מלאו אותה במי קרח, וזרקו פנימה את עשבי התיבול העייפים (זה עובד גם לחסה).

תנו להם לצוף שם 15-20 דקות. המים הקרים חודרים חזרה לתאים ו"מנפחים" את העלים מחדש. הם יחזרו להיות פריכים ורעננים. סננו, יבשו בעדינות והשתמשו מיד.

שאלה בוערת 2: איך שומרים עשבי תיבול שכבר קצצתי?

חתכתם חצי צרור כוסברה ונשאר לכם חצי? אל תזרקו את העלים הקצוצים לקערה פתוחה. קחו מגבת נייר והרטיבו אותה קלות (כאן אנחנו כן רוצים לחות), שימו את העשבים הקצוצים במרכז, קפלו את המגבת מעליהם והכניסו לקופסה אטומה. הם יחזיקו מעמד במקרר עוד יומיים-שלושה בקלות.

ומה אם קניתי יותר מדי? (איך להקפיא)

כאן נכנסת שיטת "קוביות הטעם". זו הדרך הטובה ביותר להקפיא עשבים רכים לשמירה על הארומה:

• שלב 1: קצצו את העשבים (שטופים ויבשים) דק-דק.

• שלב 2: דחפו אותם לתאים של מגש קוביות קרח.

• שלב 3: כסו כל תא בשמן זית (שומר על הארומה טוב יותר ממים).

• שלב 4: הקפיאו, ואז העבירו את הקוביות לשקית אטומה.

יש לכם קוביות טעם מוכנות לזרוק ישר לרוטב, מרק או תבשיל.

בזיליקום: למה לא במקרר (ואיך כן)

כאן כולם נופלים, אז בואו נבהיר את זה אחת ולתמיד: אסור, פשוט אסור, לשמור בזיליקום במקרר.

בניגוד לפטרוזיליה וכוסברה, בזיליקום הוא צמח טרופי עדין ששונא קור. הקור במקרר גורם לעלים שלו "כוויות קור", וזו הסיבה שהוא הופך לשחור ודביק תוך יום.

השיטה הנכונה היחידה: "זר על השיש" זו הדרך היחידה לשמור בזיליקום טרי למשך שבוע עד 10 ימים:

1. קצצו גבעולים: חתכו כ-2 ס"מ מקצה הגבעולים של הצרור, ממש כמו בזר פרחים.

2. לתוך המים: שימו את הצרור בצנצנת או כוס עם מים בטמפרטורת החדר.

3. על השיש: הניחו את הצנצנת על השיש, במקום מואר אבל לא בשמש ישירה (שמש ישירה "תבשל" את העלים).

4. תחזוקה: החליפו את המים בצנצנת כל יום-יומיים.

שאלה בוערת: איך מצילים בזיליקום שכבר נבל?

קניתם צרור והוא כבר נראה עצוב ונבול? אל תזרקו! כל עוד הוא לא שחור, אפשר להחיות אותו. הטריק הוא לתת לו "אמבטיית קרח ומלח".

קחו קערה גדולה, מלאו אותה במי קרח והוסיפו כפית מלח (המלח עוזר לתאים לספוג מים בחזרה). זרקו פנימה את עלי הבזיליקום העייפים לכמה דקות. הם יתמלאו מחדש במים ויהפכו לפריכים ורעננים.

חשוב לזכור: זה טריק לשימוש מיידי בלבד, הם לא יחזיקו מעמד אחרי ההחייאה.

ומה אם קניתי יותר מדי? (הקפאה וייבוש)

הקפאה (הדרך המומלצת):

אם אתם רוצים לשמור בזיליקום לחורף, אל תקפיאו אותו כעלים (הוא ישחיר). הדרך המקצועית היא להכין "קוביות פסטו בסיסי". פשוט טחנו את הבזיליקום (שטוף ויבש) בבלנדר עם שמן זית עד לקבלת משחה.

דחפו את המשחה לתאים של מגש קוביות קרח, הקפיאו, ואז העבירו את הקוביות לשקית אטומה. יש לכם בסיס מושלם לפסטו שיחזיק חודשים.

ייבוש (האמת המרה):

אפשר לייבש בזיליקום (בתלייה במקום חשוך ומאוורר, או בתנור על חום נמוך מאוד), אבל חשוב להבין: הטעם משתנה לחלוטין. הוא מאבד את הארומה הטרייה והופך למשהו שמזכיר יותר אורגנו. זה נחמד, אבל זה לא בזיליקום טרי.

תרד (ועלי בייבי): איך למנוע את "אפקט הסמרטוט"

תרד הוא כנראה הירק הכי רגיש במקרר. נדמה שהוא מחזיק בשיא הרעננות שלו בערך 4 דקות מרגע הקנייה, ואז הופך מיידית לעיסה ירוקה ודביקה שנדבקת לדפנות השקית.

האויב מספר אחת של התרד הוא לחות כלואה. ברגע שהעלים נרטבים ואין לאן למים לברוח – הריקבון מתחיל וחוגג.

השיטה המנצחת (עד שבוע): "סנדוויץ' הנייר" זו הדרך היחידה לשמור על עלי תרד (וגם עלי בייבי, ארוגולה, או חסה שטופה) פריכים ויבשים. המטרה היא לספוג לחות בכל מחיר.

1. מיון ראשוני (קריטי!): ברגע שהגעתם הביתה, פתחו את השקית או הקופסה וזרקו מיד כל עלה שכבר נראה רטוב, מסכן או שחור. עלה רקוב אחד "ידביק" את כל השאר בתוך שעות.

2. אל תשטפו! לעולם אל תשטפו תרד לפני האחסון. שטפו רק את הכמות שאתם אוכלים באותו רגע.

3. העברה לקופסה: קחו קופסת פלסטיק גדולה וקשיחה (היא תגן עליהם ממעיכה). רפדו את התחתית בשתי שכבות של מגבת נייר יבשה. הניחו את העלים מעל (בעדינות, לא לדחוס!). הניחו עוד שכבה של מגבת נייר מעל העלים, וסגרו את המכסה. מגבות הנייר יספגו את הלחות העודפת שמשתחררת מהעלים, והם יישארו יבשים ופריכים.

שאלה בוערת: איך מצילים תרד שנבל?

אם העלים רק "עייפים" ונפולים (אבל עדיין ירוקים ולא ריריים!), הם פשוט צמאים. זרקו אותם לקערת מי קרח ל-15 דקות. הם ישתו את המים ויחזרו להיות פריכים וזקופים. חובה לייבש אותם היטב (רצוי בספינר חסה) לפני השימוש בסלט.

ומה לגבי הקפאה?

תרד הוא מעולה להקפאה, אבל לא כשהוא חי (הוא יהפוך לסמרטוט מימי בהפשרה). הדרך הנכונה היא לאדות או לחלוט אותו קודם במים רותחים לדקה, להעביר למי קרח, ואז – וזה השלב הכי חשוב – לסחוט ממנו את הנשמה.

סחטו את כל המים עד שיש לכם כדורי תרד דחוסים. את הכדורים האלה הקפיאו בשקית אטומה. הם מושלמים לזריקה ישר לשקשוקה, פשטידה או שייק ירוק.

עשבי תיבול קשים (רוזמרין, תימין): שיטת המגבת הלחה

בניגוד לעשבים הרכים (כמו פטרוזיליה) שצריכים "לשתות" מים, עשבים עם גבעול עצי – כמו רוזמרין, תימין, אורגנו ומרווה – הם סיפור אחר לגמרי.

הם רגילים לאקלים יבש יותר והאויב שלהם הוא לא התייבשות, אלא לחות יתר שגורמת לעובש.

השיטה הנכונה (והיחידה) למקרר:

הם צריכים קצת לחות, אבל לא יותר מדי. שיטת "הזר בצנצנת" תגרום להם להירקב. הדרך הנכונה היא לעטוף אותם במגבת נייר לחה:

הרטיבו קלות מגבת נייר (היא צריכה להיות לחה, לא ספוגה). עטפו את הצרור (לא שטוף!) בצורה רופפת במגבת. הכניסו את הגליל לשקית ניילון פתוחה או קופסה מאווררת, ואחסנו במגירת הירקות.

ככה הם יחזיקו מעמד לפחות שבועיים, ולפעמים אפילו שלושה.

בצל ירוק: שיטת הגידול על החלון

בצל ירוק הוא אלוף, אבל הוא הופך לעיסה רירית במקרר תוך יומיים. יש שתי דרכים להתמודד איתו: הדרך לטווח קצר, והדרך שמשנה את כללי המשחק.

השיטה המנצחת: "חוות גידול" על אדן החלון

זו השיטה הכי "הייפ" והיא עובדת בטירוף, והיא תיתן לכם בצל ירוק טרי למשך חודש ויותר.

1. אל תחתכו את השורשים: קחו את צרור הבצל הירוק כמו שהוא מהסופר.

2. לתוך המים: שימו את הצרור בצנצנת גבוהה או כוס. הוסיפו כ-2-3 ס"מ של מים קרים, מספיק רק כדי לכסות את השורשים הלבנים.

3. על החלון: הניחו את הצנצנת על אדן חלון שמקבל שמש.

4. תחזוקה: החליפו את המים כל יומיים-שלושה.

התוצאה: לא רק שהבצל יישאר טרי, הוא ימשיך לגדול. אתם פשוט גוזרים במספריים את החלק הירוק שאתם צריכים, והוא יצמח מחדש. זו אספקה אינסופית (כמעט).

למי שרק רוצה לאחסן (טווח קצר):

אם אתם לא בעניין של גידול, ורק רוצים לשמור אותו במקרר לשבוע: אל תשטפו אותו. עטפו את הצרור (שורשים ועלים) במגבת נייר לחה (לא רטובה), הכניסו לשקית ניילון (עם פתח קטן לאוויר) והכניסו למגירת הירקות.

שאלה בוערת: איך מקפיאים בצל ירוק?

כן, בהחלט! זו דרך מעולה לשמור שאריות. הדרך הנכונה היא לא להקפיא אותו שלם. שטפו, יבשו היטב, וקצצו אותו (את החלק הירוק והלבן) לטבעות.

פזרו את הטבעות הקצוצות בשכבה אחת על מגש עם נייר אפייה והכניסו למקפיא לשעה (זה נקרא "הקפאה מהירה"). אחרי שקפאו, העבירו את הטבעות לשקית אטומה.

ככה הן לא יהפכו לגוש אחד. מושלם לזרוק ישר למרק או חביתה.

גזר: השיטה לפריכות מקסימלית

האויב הכי גדול של גזר הוא לא ריקבון, אלא איבוד לחות. זה מה שהופך אותו תוך כמה ימים לגומי רך ועצוב.

פרו-טיפ קריטי:

אם קניתם גזר עם העלים הירוקים ("השיער") – חתכו אותם מיד כשאתם מגיעים הביתה. העלים האלה ממשיכים "לשתות" מים מהגזר וגורמים לו להצטמק ולהתרכך במהירות שיא.

לאחסון סטנדרטי (עד שבועיים):

השיטה הפשוטה היא לעטוף את הגזרים (לא שטופים) במגבת נייר לחה קלות, ולהכניס לשקית ניילון פתוחה במגירת הירקות.

השיטה המנצחת (עד חודש פלוס): "אמבטיית המים"

רוצים גזרים שמרגישים כאילו נקצרו עכשיו, גם אחרי חודש? זה ה"האק":

1. (אופציונלי) קלפו וחתכו את הגזרים למקלות או לכל צורה שתרצו. אפשר גם להשאיר אותם שלמים ולא קלופים.

2. הכניסו אותם לקופסה אטומה (צנצנת מייסון גדולה עובדת מעולה).

3. כסו אותם לחלוטין במים קרים נקיים.

4. סגרו את המכסה והכניסו למקרר.

5. תחזוקה: החליפו את המים במים טריים כל 4-5 ימים, כשהם נהיים עכורים.

הגזרים יישארו קראנצ'יים, פריכים ומוכנים לנשנוש בכל רגע.

תפוחי אדמה ובטטות: אחסון נכון במזווה

בואו נתחיל מהטעות הקריטית שכולם עושים: לעולם אל תאחסנו תפוחי אדמה במקרר. הקור במקרר הופך את העמילן שבתפוח האדמה לסוכר, מה שנותן לו טעם מתוק ומרקם "קמחי" לא נעים בבישול.

תפוחי אדמה (וגם בטטות) צריכים שלושה דברים: חושך, קור (אבל לא מדי) ואוורור. המקום האידיאלי הוא מזווה חשוך, ארון מטבח תחתון, או כל מקום קריר ויבש (טמפרטורה אידיאלית היא סביב 7-10 מעלות).

אחסנו אותם בסלסלת רשת, ארגז עץ, או שקית נייר מחוררת. לעולם לא בשקית ניילון אטומה – היא לוכדת לחות וגורמת להם להירקב ולהתעפש.

שאלה בוערת: מה לגבי נבטים או צבע ירוק?

• אם תפוח האדמה "הנביט" (יצאו לו "עיניים"): אין בעיה. זה סימן שהוא מתחיל להזדקן, אבל הוא בטוח לאכילה. פשוט חתכו והסירו את הנבטים והמשיכו כרגיל.

• אם תפוח האדמה ירוק: זו אזהרה. הצבע הירוק מעיד על הצטברות של חומר רעיל בשם סולנין (שנוצר מחשיפה לאור). אם זה רק כתם ירוק קטן, אפשר לחתוך אותו בנדיבות (לקלף עמוק) ולהשתמש בשאר.

  אם רוב תפוח האדמה ירוק – זרקו אותו לפח.

• מה לגבי הקפאה? אל תקפיאו תפוחי אדמה חיים. המרקם ייהרס לחלוטין. אפשר להקפיא רק אחרי בישול (כמו פירה) או חליטה קצרה.

בצל ושום: המדריך לאחסון יבש

בצל ושום הם החברים הכי טובים של תפוחי האדמה בבישול, אבל הם האויבים הכי גרועים שלהם באחסון.

הכלל הראשון: הפרידו אותם!

• בצלים פולטים גז אתילן, שמאיץ את ההנבטה של תפוחי אדמה.

• תפוחי אדמה פולטים לחות, שגורמת לבצלים ולשום להירקב ולהתעפש. אז קודם כל, שימו אותם בסלסלות נפרדות.

השיטה הנכונה (לראשי שום ובצלים שלמים):

האויב שלהם הוא לחות. הם צריכים מקום קריר, חשוך, יבש ומאוורר היטב. מזווה או ארון מטבח (רחוק מהכיריים) זה מושלם. סלסלת רשת היא מצוינת.

ה"פרו-טיפ" האולטימטיבי לאוורור מקסימלי הוא לאחסן בצלים בגרבון ניילון (גרבסטוק) נקי, כשקשר מפריד בין בצל לבצל, ולתלות אותו. ככה הם מקבלים אוויר מכל הכיוונים ויחזיקו חודשים.

ראש שום שלם יחזיק מעמד חודשים באותם תנאים.

שאלה בוערת: ומה עם בצל חתוך או שום קלוף?

כאן הכללים מתהפכים: ברגע שחתכתם או קילפתם, חובה לשמור במקרר.

• בצל חתוך/קצוץ: הכניסו לקופסה אטומה לחלוטין (כדי למנוע מהריח להשתלט על כל המקרר) והשתמשו תוך שבוע.

• שיני שום קלופות: בקופסה אטומה במקרר, יחזיקו מעמד כשבוע.

• שום כתוש: יאבד את הארומה שלו מהר מאוד. הכינו והשתמשו מיד, או שמרו בקופסא קטנטנה עם קצת שמן זית ליום-יומיים גג.

ג'ינג'ר: הקפאה או מקרר?

ג'ינג'ר הוא שורש טריקי. הוא מתייבש מהר על השיש, אבל עלול להעלות עובש במקרר אם לא שומרים עליו נכון.

התשובה תלויה בכמה מהר אתם משתמשים בו:

אחסון לטווח קצר (עד שבוע): בדיוק כמו בצל ושום, אפשר לשמור אותו במקום קריר, חשוך ויבש על השיש או במזווה.

אחסון לטווח בינוני (עד חודש): זו שיטת המקרר. הכניסו את שורש הג'ינג'ר (לא קלוף) לשקית זיפלוק, הוציאו כמה שיותר אוויר, ואחסנו במגירת הירקות.

אם כבר חתכתם ממנו, פשוט יבשו את החלק החתוך במגבת נייר לפני שאתם מחזירים לשקית.

השיטה המנצחת (טווח ארוך – חודשים): הקפאה! זו השיטה הטובה ביותר, והיא הופכת את השימוש בג'ינג'ר לקל בטירוף:

1. קחו את שורש הג'ינג'ר השלם (אפשר לקלף, אבל לא חייבים).

2. הכניסו אותו לשקית פריזר אטומה.

3. זרקו למקפיא. הוא יחזיק מעמד לפחות 6 חודשים.

עגבניות: הטעות הקריטית שכולם עושים

בואו נדבר על הטעות האחת שכל ישראלי עושה: אחסון עגבניות במקרר. זו הסיבה המרכזית שהעגבנייה המושלמת שקניתם הופכת תוך יום למשהו קמחי, מימי וחסר טעם.

הנה האמת המדעית הפשוטה: עגבנייה היא פרי טרופי. האוויר הקר של המקרר (מתחת ל-12 מעלות) עושה לה "כוויות קור". הוא עוצר לחלוטין את תהליך ייצור הטעם (האנזימים קופאים) והורס את המבנה התאי שלה, מה שהופך אותה לקמחית.

השיטה הנכונה (והיחידה): על השיש הדרך היחידה לשמור עגבנייה (וכן, גם עגבניית שרי) היא בטמפרטורת החדר, הרחק מאור שמש ישיר.

1. קחו קערה פתוחה או סלסלה מאווררת.

2. הניחו את העגבניות בשכבה אחת, כשהגבעול (ה"עוקץ") פונה כלפי מעלה.

3. שימו אותן על השיש במטבח.

ככה הן ימשיכו להבשיל לאט, לפתח טעמים, ויחזיקו מעמד כ-5-7 ימים בקלות. אם קניתם עגבניות קשות וירוקות, השיטה הזו תגרום להן להבשיל ולהפוך לאדומות ומושלמות.

שאלה בוערת: מתי כן מותר לשים עגבנייה במקרר?

יש רק שני מקרים שבהם זה מקובל:

• עגבנייה חתוכה: אם חתכתם עגבנייה ולא סיימתם, עטפו את החצי החתוך בניילון נצמד או הכניסו לקופסה אטומה. היא תחזיק במקרר עוד יום-יומיים. הוציאו אותה חצי שעה לפני האכילה כדי שהטעם "יתעורר".

• עגבנייה בשלה מדי: אם העגבניות שלכם כבר אדומות-בוהקות, רכות ומושלמות, ואתם לא מתכוונים לאכול אותן היום, אפשר להכניס אותן למקרר כדי "לעצור" את תהליך הריקבון ליום-יומיים נוספים. המרקם ייפגע, אבל זה עדיף מלזרוק לפח.

ומה לגבי הקפאה?

בהחלט! אל תקפיאו עגבנייה שלמה (היא תהפוך לעיסה בהפשרה). הדרך הנכונה היא לחלוט אותן, לקלף, לחתוך לקוביות, ואז להקפיא בשקיות אטומות. הן מושלמות כבסיס לרוטב פסטה או שקשוקה בחורף.

מלפפונים: איך לשמור אותם פריכים (וטריק ההצלה)

אין דבר מאכזב יותר ממלפפון רך, מימי ורירי. הבעיה עם מלפפונים היא שהם רגישים גם לקור וגם ללחות.

הטעות הקריטית: רובנו זורקים אותם לשקית הניילון מהסופר ישר למגירת הירקות. זו טעות. שקית הניילון לוכדת לחות וגורמת להם להירקב ולהפוך לריריים תוך ימים ספורים.

השיטה המנצחת לאחסון (עד שבועיים): "עטיפת המגבת" כדי לשמור על מלפפון פריך, אנחנו צריכים לספוג את הלחות העודפת אבל למנוע ממנו להתייבש.

1. שטפו וייבשו את המלפפונים היטב.

2. עטפו כל מלפפון בנפרד במגבת נייר יבשה.

3. הכניסו את המלפפונים העטופים לתוך שקית ניילון מחוררת או שקית פלסטיק שפתוחה מעט (כדי לאפשר זרימת אוויר).

4. אחסנו במגירת הירקות.

מגבת הנייר סופגת את הלחות העודפת, והשקית הפתוחה מונעת מהם להתייבש ולהצטמק.

שאלה בוערת: איך מצילים מלפפון שכבר התרכך?

המלפפון שלכם נראה קצת עייף וגמיש? כל עוד הוא לא רירי או רקוב, אפשר להחיות אותו! טריק אמבטיית הקרח:

• חתכו את המלפפון לפרוסות או מקלות.

• שימו אותם בקערה עם מי קרח.

• תנו להם לשבת שם כ-15-20 דקות. המים הקרים יחדרו לתאים ויחזירו להם את הפריכות. זה מושלם להצלת מלפפון רגע לפני שזורקים אותו לסלט.

ומה עם מלפפון חתוך?

אם חתכתם מלפפון ולא סיימתם, עטפו את החלק החתוך בניילון נצמד או הכניסו לקופסה אטומה עם מגבת נייר. השתמשו בו תוך יומיים.

אפשר להקפיא מלפפונים?

התשובה הקצרה: לא. בגלל תכולת המים הגבוהה שלהם (95%), המרקם שלהם ייהרס לחלוטין בהפשרה והם יהפכו לעיסה שקופה. לא מומלץ.

פלפלים: השיטה לשמירה על מוצקות

פלפלים (גמבות) הם אלופי הפריכות… עד שהם לא. אין דבר מאכזב יותר מלשלוף מהמקרר פלפל שהפך להיות רך, מקומט ועצוב, ואיבד את כל ה"קראנץ'".

הטעות הנפוצה ביותר היא לשטוף אותם או לאחסן אותם בשקית ניילון אטומה. פלפלים צריכים לנשום, אבל הם גם צריכים הגנה מסוימת מפני התייבשות.

השיטה הנכונה לאחסון פלפלים שלמים (עד שבועיים): הסוד הוא לשמור אותם יבשים ולא שטופים. שטפו אותם רק רגע לפני השימוש.

הכניסו אותם למגירת הירקות של המקרר (שם הלחות מבוקרת) בתוך שקית רשת או פשוט בתוך שקית הניילון מהסופר, אבל השאירו אותה פתוחה לזרימת אוויר. שקית אטומה תלכוד לחות ותגרום להם להירקב ולהפוך לריריים.

שאלה בוערת: איך מאחסנים פלפל שכבר חתכתי?

חתכתם פלפל אדום לסלט ונשארו לכם רצועות? כאן הכללים מתהפכים. בניגוד לפלפל שלם שצריך לנשום, פלפל חתוך צריך קופסה אטומה.

• הכניסו את הרצועות או הקוביות לקופסת פלסטיק או זכוכית.

• פרו-טיפ: זרקו פנימה חתיכה קטנה של מגבת נייר יבשה. היא תספוג את הלחות העודפת ותשמור על הפלפלים פריכים.

• אטמו את המכסה והכניסו למקרר. הם יחזיקו מעמד 4-5 ימים בקלות.

ומה לגבי הקפאה?

פלפלים הם הירק המושלם להקפאה! והם גם הכי קלים, כי לא צריך לחלוט אותם.

1. שוטפים ומייבשים היטב את הפלפלים.

2. חותכים אותם איך שאתם אוהבים (קוביות, רצועות) ומנקים מזרעים.

3. מקפיאים על מגש: פזרו את החתיכות בשכבה אחת על מגש עם נייר אפייה והכניסו למקפיא לשעה ("הקפאה מהירה").

4. מעבירים לשקית: אחרי שקפאו, העבירו את החתיכות לשקית זיפלוק אטומה. ככה הן לא יהפכו לגוש אחד קפוא.

הם מוכנים לזריקה ישר מהמקפיא למוקפץ, שקשוקה או תבשיל.

חצילים: איך מונעים מהם להפוך לספוג

חציל הוא ירק טריקי. הוא שונא חום קיצוני (כמו המטבח הישראלי בקיץ), אבל הוא גם שונא קור קיצוני (כמו החלק האחורי של המקרר). המטרה שלנו היא למצוא לו את האמצע המושלם.

הטעות הנפוצה: להשאיר אותו על השיש. באקלים שלנו, חציל שיישאר בחוץ יתייבש, יצטמק ויהפוך לספוגי תוך יומיים-שלושה.

השיטה הנכונה (עד שבוע): "בידוד" במקרר חצילים צריכים קירור, אבל קירור עדין. הם צריכים להיות במקום הכי "חם" במקרר.

עטפו את החציל השלם (לא שטוף ולא חתוך!) במגבת נייר יבשה (היא תספוג לחות עודפת ותגן עליו מהקור).

הכניסו אותו לשקית ניילון פתוחה או שקית רשת, ואחסנו במגירת הירקות או אפילו בדלת המקרר – אלו האזורים הכי פחות קרים. ככה הוא ישמור על מוצקות למשך 5-7 ימים.

שאלה בוערת: איך מאחסנים חציל שכבר חתכתי?

ברגע שחתכתם חציל, הוא מתחיל להשחיר (להתחמצן). הפרו-טיפ: טפטפו או הברישו מעט מיץ לימון על החלק החתוך. החומצה תעצור את ההשחמה. לאחר מכן, עטפו היטב בניילון נצמד או הכניסו לקופסה אטומה, והשתמשו בו תוך יום-יומיים.

ומה לגבי הקפאה? (השיטה לטווח ארוך)

אל תקפיאו חציל חי! הוא ייהרס. חציל חייבים לבשל לפני ההקפאה. הדרך הטובה ביותר היא לקלות או לטגן אותו קודם:

1. קולים/מטגנים: הכינו את החציל כמעט עד הסוף (פרוסות קלויות, קוביות מטוגנות, או אפילו חציל שרוף על האש).

2. מצננים: תנו לו להתקרר לחלוטין לטמפרטורת החדר.

3. מקפיאים: הכניסו לקופסאות אטומות או שקיות זיפלוק.

הוא מוכן לשליפה ישירה לסלט חצילים, מוסקה או תבשיל.

פטריות טריות: הסוד לאחסון יבש

פטריות הן בעצם ספוג קטן ועדין. האויב מספר אחת שלהן הוא לחות. הן סופגות כל טיפת מים, וזה מה שהופך אותן לריריות, דביקות ורקובות.

הטעות הקריטית: לשטוף אותן מתחת לברז או לאחסן אותן בשקית הניילון האטומה מהסופר.

השיטה המנצחת (עד שבוע): שקית נייר הפטריות צריכות לנשום, אבל גם להיות מוגנות. קופסת הקרטון שבה הן מגיעות היא טובה, אבל אם קניתם בתפזורת, זו הדרך:

הכניסו את הפטריות (לא שטופות ולא חתוכות) לתוך שקית נייר חומה (כמו של פלאפל או מאפייה). קפלו את הפתח, והכניסו למקרר (המגירה או המדף הרגיל זה בסדר).

שקית הנייר סופגת לחות עודפת, אבל היא גם נושמת ומונעת מהפטריות "להיחנק" ולהזיע כמו בשקית ניילון. ככה הן נשארות מוצקות ויבשות עד שבוע.

שאלה בוערת: איך מאחסנים פטריות שקצצתי?

חתכתם יותר מדי? הכניסו אותן לקופסה אטומה עם מגבת נייר יבשה בתחתית (לספיגת לחות). השתמשו בהן תוך יומיים גג.

ומה לגבי הקפאה?

כן, אבל עם תנאי. כמו חצילים, לא כדאי להקפיא פטריות טריות (הן יהפכו לספוג מימי). הדרך הנכונה היא לטגן (להקפיץ) אותן קודם:

• קצצו את הפטריות והקפיצו אותן במחבת חמה עם מעט שמן או חמאה, עד שהן מגירות את כל הנוזלים ומתחילות להשחים.

• צננו אותן לחלוטין.

• הקפיאו בקופסאות אטומות.

הן מוכנות לשדרוג מיידי של רוטב פסטה, מרק או חביתה.

סלרי: הטריק ששומר אותו פריך לשבועות

הבעיה עם סלרי היא שהוא הופך מ"קראנצ'" עסיסי לגבעול גומי עצוב תוך ימים ספורים. הסיבה היא שהוא מאבד לחות במהירות.

הטעות הנפוצה: להשאיר אותו בשקית הניילון מהסופר. השקית לוכדת גז אתילן (שהסלרי פולט) וגורמת לו להירקב מהר יותר.

השיטה המנצחת (עד 3-4 שבועות): "האק" נייר הכסף זה נשמע מוזר, אבל זה עובד בטירוף. נייר כסף מאפשר לגז האתילן לברוח, אבל שומר בפנים את הלחות.

1. הוציאו את ראש הסלרי מהשקית. אל תשטפו אותו.

2. עטפו את כל הראש (כולל הבסיס והעלים) היטב בנייר אלומיניום (כסף).

3. הכניסו למגירת הירקות במקרר.

זהו זה. הוא יישאר פריך ומוצק במשך שבועות.

למי שרוצה להחיות סלרי: אם הסלרי שלכם כבר קצת "עייף" וגמיש, חתכו את הגבעולים למקלות והשרו אותם בקערת מי קרח למשך 30 דקות. הם יחזרו להיות פריכים ומוצקים.

ומה לגבי הקפאה?

סלרי קופא מצוין, אבל הוא מאבד את הפריכות ויתאים רק לבישול (מרקים, צירים, תבשילים).

• חולטים: חתכו את הסלרי לחתיכות, זרקו למים רותחים ל-3 דקות, ואז מיד למי קרח (לעצירת הבישול).

• מייבשים ומקפיאים: סננו, יבשו היטב, והקפיאו בשקית אטומה.

תירס טרי: איך שומרים על המתיקות

בואו נתחיל עם "כלל הזהב" של תירס טרי: הזמן הוא האויב. ברגע שקלח תירס נקטף, הסוכרים הטבעיים שלו מתחילים להפוך לעמילן. זה אומר שהוא מאבד מתיקות בכל שעה שעוברת.

השיטה האידיאלית: לבשל ולאכול אותו ביום שקניתם. זו הדרך היחידה לחוות את המתיקות המתפרצת האמיתית שלו.

אם חייבים לאחסן (עד יומיים-שלושה גג): המטרה היא להאט את הפיכת הסוכר לעמילן. הדרך לעשות זאת היא קור ולחות.

• אל תקלפו! השאירו את העלים (ה"קליפה") וה"שערות" עליו. הם האריזה הטבעית המושלמת ששומרת עליו לח.

• ישר למקרר: הכניסו את הקלחים כמו שהם למקרר. לא בשקית אטומה (צריך אוורור).

• אכלו מהר: גם במקרר, נסו לאכול אותו תוך 48 שעות. כל יום שעובר פוגע בטעם.

השיטה לטווח ארוך (הקפאה): רוצים לשמור תירס קיץ מתוק לחורף? חובה לחלוט אותו קודם.

1. מבשלים: קלפו את התירס ובשלו אותו במים רותחים כ-4-6 דקות (תלוי בגודל).

2. מצננים: העבירו מיד לאמבטיית מי קרח לעצירת הבישול.

3. מייבשים ומקפיאים: יבשו היטב. אפשר להקפיא את הקלחים בשלמותם (עטופים בניילון נצמד) או לגלח את הגרעינים ולהקפיא אותם בשקית אטומה.

אספרגוס: שיטת ה"זר" במקרר

אספרגוס הוא עדין כמו פרח, והוא הופך מעסיסי ופריך לסיבי ועצי תוך יום אם לא מאחסנים אותו נכון.

הטעות הנפוצה: לשטוף אותו ולזרוק למגירת הירקות. שטיפה גורמת לו להירקב, והמגירה מייבשת אותו.

השיטה המנצחת (עד שבוע): "זר פרחים" במקרר זו הדרך המקצועית והטובה ביותר לשמור עליו פריך:

1. קצצו גבעולים: קחו את צרור האספרגוס וחתכו כ-2 ס"מ מהבסיס (החלק הלבן והעצי), ממש כמו בזר פרחים.

2. לתוך המים: העמידו את הצרור בתוך צנצנת או כוס עם כ-2-3 ס"מ של מים קרים.

3. כסו בסטייל: קחו שקית ניילון דקה (כמו שקית סנדוויץ') וכסו את הראשים בצורה רופפת (ליצירת אפקט חממה).

4. למקרר: הכניסו את כל הקונסטרוקציה למקרר.

האספרגוס "ישתה" את המים ויישאר מוצק, פריך ורענן.

אם אין לכם מקום: אפשר להשתמש ב"שיטת המגבת הלחה" (כמו בעשבים קשים). עטפו את בסיס הגבעולים (החתוך) במגבת נייר לחה, והכניסו לשקית פתוחה במקרר.

ומה לגבי הקפאה?

כן, אבל חובה לחלוט קודם.

• חולטים: זורקים את הגבעולים (אחרי שחתכתם את החלק העצי) למים רותחים ל-2-3 דקות (תלוי בעובי).

• מצננים: מיד למי קרח.

• מייבשים ומקפיאים: מייבשים היטב ומקפיאים בשכבה אחת על מגש, לפני שמעבירים לשקית אטומה.

ברוקולי: איך למנוע ממנו להצהיב

האויב של ברוקולי הוא אוויר יבש (שמייבש אותו) וגז אתילן (שגורם לו להצהיב). ראש ברוקולי יכול להפוך מירוק ורענן לצהוב ועייף תוך ימים ספורים במקרר.

השיטה הנכונה (עד 10 ימים): "שקית נושמת" המטרה היא לשמור עליו לח, אבל לא רטוב, ולאפשר לאתילן שהוא פולט לברוח.

הכניסו את ראש הברוקולי (שלם, לא שטוף) לתוך שקית ניילון, אבל השאירו אותה פתוחה או חוררו בה כמה חורים. שימו במגירת הירקות. הלחות נשארת בפנים, הגזים יוצאים.

שאלה בוערת: הברוקולי הצהיב. לזרוק?

לא! הוא עדיין בטוח לחלוטין לאכילה. הצהבה אומרת שהפרחים התחילו לפרוח. הוא יאבד קצת מהטעם המתוק שלו ויהיה מעט יותר מריר, אבל הוא מצוין לבישול.

פרו-טיפ 2: אל תזרקו את הגזע!

הגזע של הברוקולי טעים בטירוף. פשוט קלפו ממנו את השכבה החיצונית הקשה (הסיבית) עם קולפן. הליבה הפנימית פריכה, עסיסית ומתוקה. חתכו אותה לקוביות והקפיצו, או הוסיפו לסלט.

כרוב (לבן ואדום): השורד האולטימטיבי (אם לא מפריעים לו)

כרוב הוא "טנק" הירקות. הוא לא עדין כמו חסה ולא מתבכיין כמו בזיליקום. הוא בנוי לשרוד, ויכול להחזיק מעמד במקרר חודש ואפילו חודשיים. אז למה אצלכם הוא הופך לכדור גומי רך ועצוב אחרי שבוע?

הסיבה היא שאתם כנראה "עוזרים" לו יותר מדי. כרוב אוהב שמתעלמים ממנו.

הטעות הקריטית: לחתוך אותו מראש. ברגע שהסכין פגעה בכרוב, התחלתם את הספירה לאחור. החלק החתוך מתחיל להתחמצן (להשחיר) ולהתייבש במהירות, וזה משפיע על כל הראש.

השיטה המנצחת (ראש שלם – עד חודשיים): "אל תיגעו בי"

1. אל תשטפו: לעולם אל תשטפו ראש כרוב שלם לפני האחסון. הלחות תגרום לו להירקב מבחוץ פנימה.

2. השאירו את המגן: אל תתלשו את העלים החיצוניים (אלו שנראים קצת פגומים או רופפים). הם "שכפ"ץ" טבעי שמגן על הלב הפריך של הכרוב מפני התייבשות ומכות במקרר. הסירו אותם רק רגע לפני השימוש.

3. למגירת הירקות: כרוב אוהב קור ולחות גבוהה. המקום האידיאלי הוא מגירת הירקות. אם יש לכם מקום, עדיף לשמור אותו בתוך שקית ניילון פתוחה מעט, כדי לשמור על לחות אבל לאפשר לו לנשום.

שאלה בוערת: מה עושים עם חצי כרוב שנשאר?

השתמשתם בחצי ונשארתם עם חצי ראש חשוף? המלחמה עכשיו היא נגד התייבשות החלק החתוך.

• השיטה: קחו ניילון נצמד והצמידו אותו בחוזקה רק על הצד החתוך של הכרוב. שאר הראש יכול להישאר חשוף במגירת הירקות.

• פרו-טיפ לשימוש הבא: כשתרצו להשתמש בחצי השני, תראו שהחלק החתוך התייבש מעט והצהיב. זה נורמלי. פשוט קחו סכין, פרסו פרוסה דקה מאוד מהחלק היבש וזרקו אותה. מתחתיה הכרוב יהיה כמו חדש.

ומה לגבי הקפאה?

כרוב קופא נהדר, אבל המרקם שלו משתנה. הוא לא יתאים לסלט קולסלאו קראנצ'י אחרי הפשרה, אבל הוא מושלם לבישול (מרקים, תבשילים, כרוב ממולא).

הדרך המקצועית היא לחתוך אותו לרצועות או קוביות, לחלוט במים רותחים במשך 2 דקות, להעביר למי קרח, לייבש היטב ולהקפיא בשקיות אטומות.

אז מה למדנו?

המקרר שלכם לא חייב להיות תחנה אחרונה בדרך לפח.

ההבדל בין חסה עצובה ועייפה לסלט רענן וקראנצ'י הוא בסך הכל שינוי קטן בהרגל ותשומת לב לפרטים – לדעת מי אוהב מים (עשבי תיבול), מי שונא קור (עגבניות ובזיליקום) ומי צריך "חליפת חלל" מנייר כסף (סלרי).

אל תנסו לזכור את כל המדריך הזה בעל פה ביום אחד. תתחילו בלאמץ טיפ אחד או שניים – אולי צנצנת המים לכוסברה או אמבטיית המים לגזרים.

אתם תראו איך פתאום הירקות מחזיקים שבועיים במקום יומיים, הכסף נשאר בכיס, והאוכל הרבה יותר טעים. המטבח שלכם (והארנק) יודו לכם.